<h1>בה"ג הלכ' כלאים</h1>
<h2>דף סא:</h2>
תנו רבנן בגד שאבד בו כלאים לא ימכרנו לגוי ולא יעשנו מרדעת לחמור אבל עושה אותו תכריכין למת, אמר רב יוסף זאת אומרת מצות בטילות לעתיד לבא, אמר ליה אביי והאמר רבי ינאי לא שנו אלא לסופדו אבל לקוברו אסור, הא איתמר עלה אמר רבי יוחנן אפילו לקוברו, ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דאמר רבי יוחנן מאי דכתב (תהלים פ"ח, ו') במתים חפשי, כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות. אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא בגד שאבד בו כלאים צובע ומותר, אמר ליה רבא לרפרם מנליה לסבא הא, אמר ליה מתניתין היא וחכמים אומרים בודק עד שמגיע לסלע או לבתולה ואי ליכא אימר עורב בא ונטלה עכבר בא ונטלה, ועמרא וכיתנא בהדדי לא סליק בהו ציבעא ומדלא ידיע אימר מנתר נתר. אמר רב אחא בריה דרב יוסף משמיה דמר זוטרא מאן דאבד ליה חוטא דכיתנא בגלימא דעמרא ונתקיה ולא ידיע אי אינתיק או לא שפיר דמי, דמדאוריתא שעטנז כתב עד שיהא שוע טווי ונוז ורבנן הוא דגזרו ביה וכיון דנתקיה נתקיה, מתקיף לה רב אשי אימא או שוע או טווי או נוז, והלכתא כמר זוטרא מדאפקינהו קרא בחדא מילתא.
